בדיקת תאליום או מיפוי תליום משמש להערכת
הפרעה בזרימת דם בעורקים המספקים דם ללב (העורקים הכליליים), לאבחון
או סיכון לתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) ואוטם בשריר הלב.
תאליום הוא חומר הדומה לאשלגן, ולכן הוא חודר באופן טבעי לשריר הלב התקין. החומר
פולט קרינה רדיואקטיבית, כך שלאחר הזרקתו דרך הווריד לגוף, ניתן לראות אותו באמצעות סורק.
את מיפוי התליום מבצעים בדרך כלל בשני מצבים: במנוחה ולאחר מאמץ.
לאנשים שאינם מסוגלים לבצע מאמץ,
מזריקים לעיתים דיפירידאמול, אדנוזין או דובוטאמין - תרופות המגבירות את קצב הלב
ומחקות מאמץ.
לבדיקה זו יש חשיבות במיון חולים לפני בדיקת
צנתור.